הליך השימוע מקנה ל"נאשם הפוטנציאלי" עוד בטרם הוגש כתב אישום כנגדו לבית המשפט, הזדמנות לנסות ולשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום.

בטרם עיגון זכות השימוע בחוק, השימוע התאפשר רק לאנשי ציבור וזאת בשל מעמדם וההשפעות האפשריות של ההליך, על כל המשתמע מכך. במרוצת השנים, מתוך הבנה שכתב האישום עלול לפגוע לא רק באנשי ציבור, פעל המחוקק לאפשר שימוע בכפוף לחריגים שבחוק. בנוסף, נקבעו הנחיות בעניין יישום זכות השימוע על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בסיום החקירה על ידי הרשות החוקרת מועבר תיק החקירה לעיון רשויות התביעה ולהחלטתם בכל הנוגע לגורל התיק.

ההודעה בדבר השימוע תשלח לחושד כשמדובר בעבירה מסוג פשע (מאסר של מעל שלוש שנים) והיא נשלחת לכתובת הידועה לרשות התביעה בדואר רשום ועל פי החוק רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם ללא אישור מסירה. לאחר קבלת ההודעה, החשוד רשאי לפנות לרשות ממנה קיבל את ההודעה וזאת תוך 30 יום. בפנייה יפרט החשוד מדוע לדעתו יש להימנע מלהגיש כתב אישום בעניינו.

במקרים מסוימים הגורם המוסמך (פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות) יכול למנוע את זכות השימוע.

על פי החוק חומר החקירה יעמוד לעיונו של הנאשם רק לאחר הגשת כתב האישום, אם כך, נשאלת השאלה כיצד החשוד עוד בטרם היותו נאשם יוכל להתכונן בצורה מיטבית לשימוע בעניינו כאשר על פי הדין כאמור אינו זכאי לקבלת חומר החקירה. בעניין זה נקבעו עקרונות מנחים בפסיקה ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. נקבע, כי בטרם השימוע, במקרה בו אין אפשרות למימוש הזכות בצורה סבירה, יתאפשר לחשוד עיון בחומר החקירה בהיקף שיקבע על פי שיקול דעת התביעה תוך בחינת מספר אינטרסים ובניהם בין היתר תישקל פגיעה במעורבים אחרים והפרעה להכנות למשפט.

במעמד השימוע, בנוסף ליכולתו של החשוד להתייחס לחומר הראיות שברשותו (ככל שהוא קיים), באפשרותו להציג לנציג התביעה את נסיבותיו האישות (משפחה, מצב בריאותי, מצב תעסוקתי, תרומה לקהילה, אובדן מקום עבודה מסודר, אובדן רישיון לעיסוק מקצועי, פגיעה בשלמות התא המשפחתי וכיו"ב)

אי מימוש זכות השימוע בהתאם לקבוע בחוק הובילה בתיקים רבים לביטול כתב אישום (אין מניעה להגיש כתב אישום לאחר עריכת השימוע). יחד עם זאת, חשוב לציין, כי במקרים אחרים, ניתנה לתביעה הזדמנות לתיקון הפגם על דרך עריכת שימוע בדיעבד, היינו דחיית דיון המענה לאישום ועריכת שימוע כשכתב האישום תלויי ועומד בבית המשפט.

חשוב לציין, כי מחד השימוע יכול להוביל לאי העמדתו של החשוד לדין ואף להשפיע על עילת הסגירה של תיק החקירה לטובת החשוד, מאידך, חשיפת מידע מהותי בדמות קו הגנה או "אספקת" ראיות התורמות להרשעה (הרי כפי שציינו לא כל חומר הראיות נמצא בידי החשוד) שלא היו בידי רשות התביעה ערב השימוע, עלולים להוביל להשלמות חקירה ובהמשך, להגשת כתב האישום.

ולסיכום, הליך השימוע הינו חיוני בנסיבות מסוימות. ואולם, הנסיבות נבחנות בכל מקרה לגופו. הכנה מקדימה ומקצועית מגדילים משמעותית את הסיכויים להפקת התוצאה המירבית מן ההליך בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי.

מובהר בזאת, כי התכנים המובאים דלעיל הינם כלליים ומוצגים למידע בלבד ואינם מהווים המלצה משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. אין להסתמך על האמור בתכנים והשימוש בתכנים אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני.

תפריט
נגישות