סגירת תיק בהסדר
בימים אלו נכנס לתוקף תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. המצב המשפטי עד לכניסתו לתוקף של התיקון, איפשר לתובע, לאחר שקיבל לידיו את תיק החקירה לפעול להגשת כתב אישום או לסגירת התיק, הכל בהתאם לקבוע בחוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
באשר להגשת כתב האישום, לאחר שהתובע עיין בתיק החקירה ושוכנע, כי ישנן ראיות בעוצמה הנדרשת להרשעת החשוד, ולו לכאורה, עליו לפעול להגשת כתב אישום לערכאה מוסמכת, הכל בהתאם לסוג העבירה ובכפוף ליישום זכות השימוע.
ובכל הנוגע לסגירת התיק, ככל שהחלטה כזו נתקבלה, אלו הן האפשרויות, בטרם התיקון: התובע מוסמך להורות על סגירת תיק מחוסר אשמה או מחוסר ראיות, ולחילופין, להורות על סגירת תיק בשל היעדר עניין לציבור. ודוק, השיקולים המנחים נקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
זה המקום לציין, כי כל אחת מעילות הסגירה דלעיל מובילה לתוצאה שונה. סגירה מחוסר אשמה מותירה רישומו הפלילי של החשוד נקי פשוטו כמשמעו, ואילו סגירת התיק מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור נכללת ברישומיה הפנימיים של משטרת ישראל. רישומים אלו, אינם חשופים לכל, אך יחד עם זאת, קיימים גופים הרשאים לקבל מידע זה, הכל בהתאם לחוק המרשם הפלילי, ולפיכך, בשלב ההכרעה בדבר עילת הסגירה חשיבות בעל משמעות. כמו כן, קיימת עילת סגירה של "אי-תביעה" הנהוגה במשטרה.
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבעת מדיניות התביעה, זאת לצורך יצירת מנגנוני אכיפה יעילים ושיווניים, ככל הניתן. ההנחיות אינן חד משמעיות, אלא מתוות מדיניות כללית כאשר ההכרעה הסופית הינה של הגורם המוסמך. כך למשל, נקודת המוצא בעת סגירת תיק מחוסר עניין לציבור הינה, כי ישנן קריאות מספיקות להגשת כתב אישום, ואולם, שאלת המפתח בסגירת תיק מעילה זו עניינה באינטרס הציבורי, לשון אחרת, האם הראיות ועל אף עוצמתן המספיקה להרשעה בפלילים מצדיקה את העמדתו של החשוד לדין ובירור אשמתו במסגרת ההליכים הפליליים. יוטעם, כי על החלטת תובע להורות על סגירת תיק מחוסר ראיות או היעדר עניין לציבור קיימת אפשרות לערעור לגורם המתאים.
בהתאם לחוק תובע יגיש כתב אישום והימנעות מהעמדה לדין משקפת מעשה חריג ויוצא דופן, שהרי כולם שווים בפני החוק. התובע רשאי לבחור בחלופה זו רק במקרים קיצוניים בהם לא יגרם נזק לאינטרס הציבורי. עסקינן במנגנון שיקולים מוסריים וערכיים, שהרי לכאורה, ישנן ראיות כנגד החשוד להעמדתו לדין.
השיקולים לסגירת תיק בהיעדר עניין ציבורי, נקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בין יתר השיקולים נמנים: חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, ניסיונות השיקום, שיתוף הפעולה של החשוד עם הרשויות, הליכים וסנקציות מנהליים שננקטו כלפי החשוד במקביל, וכן, השפעת ההליך הפלילי על הנאשם, חוות דעת של גורמי רווחה, תסקיר קצין מבחן ואחרים. עוד נקבע, כי במסגרת השיקולים יש להתייחס לנסיבותיו האישיות של קורבן העבירה, היינו ככל שהפגיעה בו קשה יותר והנזק שנגרם לו אינו ניתן לתיקון, כן כבד יותר משקלו של העניין לציבור בהעמדה לדין, וכן, אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה.
והנה, למבחר עילות הסגירה נכנס שחקן חדש המאפשר לתובע לסווג תיק החקירה סגור – בעילה של "סגירת תיק בהסדר". ודוק, האפשרות הנוספת אינה בא לגרוע מן העילות הקבועות בדין לסגירת תיק חקירה.
זה המקום לציין, כי הסמכות לסגירת תיק בהסדר הוגבלה לתיק בו התובע סבור, כי העונש ההולם בגין העבירה אינו כולל רכיב מאסר בפועל, וכי המדובר בעבירות חטא או עוון, היינו עבירות שהעונש המרבי לצדן הוא עד שלוש שנות מאסר.
במסגרת התיקון התובע מוסמך להגיע להסכמות עם החשוד. עוד מוסמך התובע, להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום בתמורה להודיה ובכפוף לקיום ההסדר בין הצדדים. כמו כן, התיקון כולל התייחסות למעמדם של נפגעי העבירה.
רכיבי ההסדר האפשריים הינם קנס המועבר לקופת אוצר המדינה, פיצוי כספי לקרבן העבירה, תוכנית טיפול ואמצעים להשבת המצב לקדמותו.
להלן עיקרי התיקון
התיישנות – בהתאם לתיקון התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר לא תימנה בתוך תקופת ההתיישנות.
סוגי עבירות – התיקון מאפשר עריכת הסדר בעבירות חטא, עוון ועבירת פשע המנויה בתוספת.
התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום בתנאי שהחשוד יודה בביצועה של העבירה ויקיים את תנאי ההסדר, הכל בכפוף לכך שהתובע יפרט את העובדות, את הוראות החיקוק ויציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילויי תנאי ההסדר עונה על העניין הציבורי באי העמדה לדין.
תוכן ההסדר – ההסדר יכלול תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום, הודאת החשוד, התנאים שעל החשוד למלא, התקופה לקיום תנאי ההסדר ודרך הוכחת מילויי התנאים, הצהרת החשוד, כי הוא מבין את תנאי ההסדר.
מועד סגירת התיק – לאחר שהתובע ווידא מילויי תנאי ההסדר יסגור התיק בעילה של "סגירה בהסדר".
תנאי סף לסגירת תיק בהסדר – העונש המתאים לחשוד לדעת התובע אינו כולל מאסר בפועל, וכן, אין לחשוד רישום פלילי בחמש שנים האחרונות כולל הסדר אשר נערך עימו בעבר. בנוסף אסור שיהיו חקירות או משפטיים תלויים ועומדים.
תנאי ההסדר– התובע רשאי לקבוע, כי על הנאשם, במסגרת סגירת תיק בהסדר, לשלם קנס לאוצר המדינה ו/או פיצויי לקורבן עבירה. הסכום המקסימאלי לפיצוי או לקנס לא יעלה על 14,400 ₪ אשר ישולם לכל היותר תוך שנה. לציין, כי המדובר בסכום מקסימאלי גם אם מדובר במספר עבירות במסגרת ההסדר. עוד ניתן לחייב את החשוד במסגרת ההסדר לחתום על התחייבות להימנע מביצוע מעבירה שלא תעלה על שנה, עמידה בתנאי תוכנית טיפול שיקבע קצין מבחן לרבות ביצוע שירות לתועלת הציבור, הימצאות בפיקוח שירות המבחן לתקופה שלא תעלה על שנה ובמקרים מיוחדים ובהמלצת קצין המבחן לתקופה שלא תעלה על שמונה עשרה חודשים. התיקון לחוק מאפשר הסכמה לנקיטת אמצעים לתיקון הנזק כמפורט בתוספת, השבת המצב לקדמותו, לתקופה שלא תעלה על שנה.
עיון בחומר חקירה – בטרם חתימה על הסדר רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב אישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
הגשת ערר על סגירת תיק בהסדר אינה אפשרית
סירוב להסדר ו/או אי מילויי תנאיו – סירוב החשוד לביצוע הסדר יוביל להגשת כתב אישום, אלא אם כך הובא מידע חדש לתובע, אז יוכל לפעול לסגירת התיק באחת העילות הקבועות בחוק. לציין, כי אף אם החשוד לא מילא אחר תנאי ההסדר בסמכות תובע לפעול לסגירת התיק ולהימנע מהגשת כתב אישום זאת כאשר הגיע לידיו מידע חדש המצדיק זאת. ברי, כי החשוד לא יעמוד לדין באם מילא אחר תנאי ההסדר.
זאת ועוד, בהתאם לסעיף דלעיל, באם יוגש כתב אישום לאחר ביצוע חלקי של ההסדר, בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזירת הדין. באם יזוכה החשוד הכספים אותם שילם יוחזרו לו. העמדתו של חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר אפשרית, ואולם התובע יהיה מנוע מלבקש עונש מאסר בפועל, אלא אם הובא לידיעתו מידע חדש.
נוסף על כך, הודייתו של החשוד במסגרת ההסדר אינה מהווה ראיה במשפט.
פרסום הסדרים – על רשות התביעה לפרסם הסדרים בדרך המבטיחה שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת וזאת ללא פרטים מזהים של החשוד או נפגע העבירה.
תיקון חוק המרשם הפלילי – במסגרת התוספת השישית לתיקון יתוקן חוק המרשם הפלילי כך קבלת מידע אודות תיקים שנסגרו בהסדר תתאפשר כאילו התובע החליט שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
תיקון חוק זכיות נפגעי עבירה – במסגרת התוספת השישית לתיקון יתוקן חוק זכויות נפגעי העבירה בכך שלנפגע או בא כוחו יתאפשר לעיין בפרטי ההסדר. בנוסף, תוקן סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי העבירה בכך שיתאפשר לנפגע העבירה להביע את עמדתו בדומה להבעת עמדה בעת הסדר טיעון מתגבש.
ולסיכום, התיקון יוצר דרך ביניים, ולפיה, במקרים המתאימים ובעבירות מסוימות, ניתן לעשות שימוש במנגנון יעיל המאפשר, מחד, הימנעות מהעמדתו לדין של חשוד בעבירות קלות ערך יחסית, ומאידך, יצירת אפקט גמול והרתעה מוחשי והולם את נסיבות העניין.
"מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירחם" (משלי כח, יג)
1. התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012).
2. סעיפים 62-63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק")
3. ראו:הנחיות היועמ"ש באתר האינטרנט של משרד המשפטים http://index.justice.gov.il/Pages/default.aspx
4. סעיף 60א לחוק, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3001 עדכון אחרון נובמבר 2008 פורסם באתר משרד המשפטים.
5. הנחיה מס' – 1.1 שיקולים לסגירת תיק בשל העדר "עניין לציבור" עדכון אחרון 1.1.2003
6. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981
7. סעיפים 64-65 לחוק
8. סעיף 62 לחוק
9. בהתאם לקבוע בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981
מובהר בזאת, כי התכנים המובאים דלעיל הינם כלליים ומוצגים למידע בלבד ואינם מהווים המלצה משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. אין להסתמך על האמור בתכנים והשימוש בתכנים אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני.
