המעצר שלפני הגשת כתב האישום נקרא מעצר ימים. המעצר יכול שיעשה לאחר צו שופט ויכול שיעשה על ידי גורם מוסמך ברשות החוקרת, ובכל מקרה תוך 24 שעות יובא החשוד בפני שופט (למעט מקרים חריגים), ככל שמתבקשת הארכת מעצרו.

כשאדם נעצר לצורכי חקירה הוא נמצא בסטאטוס "חשוד", שהרי מדובר בבדיקת חשדות בלבד ובשלב זה ייתכן, כי בהמשך החקירה החשדות יתחזקו לעוצמה הנדרש להעמדה לדין, היינו הגשת כתב אישום, אז יהפוך החשוד לנאשם. יחד עם זאת, נזכור, כי יתכן מצב הפוך בו החשדות לא יבשילו להגשת כתב אישום.

על הרשות החוקרת לבצע פעולות חקירה שונות (תלויי במהות העבירה, היקף התיק ומורכבותו) ולצורך בדיקת החשדות על המשטרה לחקור, ולכן, במקרים מסוימים, לאחר בחינת הקריטריונים הרלוונטיים עליהם נרחיב מעט בהמשך, מחליטה היחידה החוקר על מעצרו של החשוד.

כאמור, ממועד המעצר ותוך 24 שעות (למעט חריגים) יובא החשוד בפני שופט, וכלל שבדעתה של הרשות החוקרת לבקש מבית המשפט הארכת מעצר תוגש בקשת הארכת מעצר לבית המשפט. במסגרת הבקשה מפרטת הרשות החוקרת את העילות לבקשתה.

הדיון בבקשת המעצר מתקיים כאשר תיק החקירה מוצג לבית המשפט. לחשוד ועורך דינו אין זכות לעיין בתיק החקירה ובשלב זה הדיון בבית משפט אינו מתמקד בשאלת האשמה ובטח שלא בעונש. במסגרת הדיון עורך הדין המייצג את החשוד חוקר את מבקש הארכת המעצר והדיון מתמקד במספר שאלות ולמעשה במסתכם בשאלה אחת – האם בשלב זה של החקירה ישנו צורך להמשך החזקת החשוד במעצר או שניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפוגעת פחות בחשוד, היינו שחרור החשוד ללא תנאים מגבילים ו/או הטלת תנאים מגבילים בדמות מעצר בית ו/או איסור יצירת קשר ו/או הרחקה וכיו"ב.

מטרות הארכת מעצר

ביצוע פעולות חקירה – הארכת מעצר מתבקשת לרוב בשל הצורך בהמשך חקירה, שהרי אם החקירה הסתיימה ויש די ראיות להעמדה לדין מוגש כתב אישום או שמוגשת הצהרת תובע (הליך בנים עד להגשת כתב האישום). הארכת מעצר לצורך ביצוע פעולות חקירה נדרשת לחיזוק התשתית הראייתית כנגד החשוד (כמובן שיתכן מצב שפעולות חקירה יובילו להיחלשות עוצמת הראיות) והשאלה שעולה היא האם כל פעולת חקירה מצדיקה מעצר. הרשות החוקרת מגישה דו"ח לבית המשפט, שם מפורטות, בין היתר, הפעולות הנדרשות. לציין, כי די בפעולה אחת מתוך הפעולות הנדרשות להורות על הארכת מעצר (למשל הכנסת מדובב), ככל שבית המשפט ישתכנע כי ביצועה של פעולה זו מחייב המשך מעצרו של חשוד.

עוצמת החשד – החשד בשלב הארכת המעצר הראשונה צריך שיהיה חשד סביר, ובהמשך, ככל שהרשות החוקרת פונה לבית המשפט בבקשות להארכת מעצר נוספות עליה להראות, בכל פעם, התקדמות בחקירה, היינו איסוף ראיות נוספות המחזקות את החשדות כנגד החשוד העצור (קבלת ממצאים, ביצוע אימות, מסדרי זיהויי, בתביעות אצבע, פלטי שיחות טלפון, תדפיסי מידע אחרי וכיו"ב)

מסוכנות – הואיל ובשלב הארכת מעצר ימים יש צורך בחשד סביר, וזאת בשונה מהליכים שלאחר הגשת כתב האישום, אז נדרש רף ראייתי גבוה יותר העבירה, הרי שבית המשפט בוחן, בין היתר, את המסוכנות הנשקפת מן החשוד באם ישוחרר, וזאת בשים לב למהות העבירה עצמה כמו גם נסיבותיה מעידה על מסוכנות הנשקפת לאדם או לציבור (ישנן עבירות שהחשד לביצוען מהווה עילת מעצר על פי חוק, ובעבירות אחרות עילת המעצר היא פסיקתית), בכל מקרה בית המשפט בוחן את עברו הפלילי של החשוד המובא להארכת מעצר כאשר, בין היתר, ובנוסף למהות העבירה, חומרתה, נסיבות ביצועה ולתוצאה שנגרמה, ככל שנגרמה, נבחן עברו הפלילי של החשוד בתיקים בהם הורשע בעברו, תיקים פתוחים, לרבות מהות העבירות בהן הורשע ו/או נחשד בעבר, משך הזמן שחלף מאותם תיקים, גיל החשוד, נסיבותיו האישיות וכיו"ב.

בנוסף, נבדק החשש לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט, למשל: תיאום עדויות, העלמת ראיות, השפעה על עדים, יציאה מהארץ וכיו"ב. עוד נבדק החשש מבריחה מאימת הדין.

מעצר הימים, מוגבל לימים קצובים, הכל בהתאם לקבוע בחוק ולמהות הבקשה להארכת מעצר. במסגרת הליכי החקירה, בנסיבות המתאימות, בוחן בית המשפט את האפשרות להורות על שחרורו של החשוד ממעצר בתנאים מגבילים, שהרי מדובר בחוויה שאינה פשוטה ובייחוד למי שהעולם הפלילי זר לו.

מובהר בזאת, כי התכנים המובאים דלעיל הינם כלליים ומוצגים למידע בלבד ואינם מהווים המלצה משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. אין להסתמך על האמור בתכנים והשימוש בתכנים אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני.