כלל הוא פשוט – נקודת המוצא היא – הכל כשרים להעיד. יחד עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה, הכל כפי שיפורט מיד ובהמשך. זה המקום לציין, כי נאשם במשפט פלילי או בעל דין בתובענה אזרחית – אינם פסולים להעיד.

בשונה מהמשפט האזרחי במשפט הפלילי הורים, ילדים (ביולוגים ומאומצים) ובני זוג (נשואים על פי פרשנות בית המשפט, אם כי קיים תזכיר חוק להוספת ידועים בציבור) – אינם כשרים להעיד לחובת הילד, ההורה או בן הזוג. בנוסף, לא ניתן לכפות העדתם לחובת מי שמואשם יחד עם הילד, ההורה או בן הזוג. המטרה כאן ברורה כאשר המחוקק רואה חשיבות מוסרית של התא המשפחתי ואת הנזק הצפוי בנסיבות מתן העדות לחובת בן המשפחה.

חשוב לציין, כי החריג שלעיל, אינו חל למשל בעבירות אלימות, עבירות מין, הזנחה בתוך המשפחה, וכן, בעבירות נוספות המנויות במסגרת החריגים המאפשרים העדתם של בני משפחה, כמו כן, החריג הנ"ל חל על העדות בבית המשפט, כך שהרשות החוקרת, משטרת ישראל למשל, יכולה לחקור קרובי משפחה במסגרת פעולות החקירה בתיק. יודגש, כי עד העונה על החריגים (לא זומן להעיד לחובת בן משפחה) והתייצב להעיד מיוזמתו בבית המשפט לזכות קרוב משפחה אך בפועל עדותו גרמה להפללת קרוב המשפחה – תחשב כעדות קבילה, זאת מכיוון שהעד בחר מרצונו להתייצב ולהעיד.

עדות שותף/שותפים לעבירה– בכדי להרשיע בפלילים שותף נדרשת תוספת ראייתית מסוג חיזוק.

עדות עד מדינה – בכדי להרשיע בפלילים על סמך עדותו של עד מדינה נדרשת תוספת ראייתית מסוג סיוע.

עדות קטין –  אין מגבלה על זימון הקטין להעיד לבית המשפט בכל גיל. החקירה תיעשה בשפה מובנת לקטין. במשפט הפלילי לא ניתן להרשיע נאשם על סמך עדותו של קטין מתחת לגיל 12 ללא תוספת ראייתית מסוג חיזוק (הקטין מעיד בתנאי שחוקר הילדים אישר זאת). חשוב להדגיש שקטין הופך לבגיר בגיל 18. יחד עם זאת, קיימת חקיקה מיוחדת לקטינים מתחת לגיל 14, וזאת נוכח המעמד וההשלכות הנלוות לעדותם בגיל כה צעיר, ולפיכך, החוק מאפשר גביית עדות מהקטין על ידי חוקר ילדים והגשתה לבית המשפט (התיעוד נעשה בהקלטה) יחד עם חוות דעתו בכל הנוגע להתרשמותו מהקטין ומהימנות הקטין. הרשעה במקרה זה דורשת תוספת ראייתית מסוג סיוע.

אם החוקר אישר לקטין מתחת לגיל 14 להעיד ובמהלך עדותו חוקר הילדים פונה בבקשה להפסיקה – ההכרעה בעניין מסורה לבית המשפט.

קצת על התוספות הראייתיות אותן הזכרנו:

תוספת ראייתית מסוג סיוע  – המדובר בראיה שהיא עצמאית המסבכת את הנאשם בבצועה של העבירה והמתייחסת לנקודה השנויה במחלוקת במשפט. למשל: אמירות המצביעות על אשם, שקרים של הנאשם, בחירת הנאשם להימנע מלהעיד

תוספת ראייתית מסוג חיזוק – אין המדובר בראייה עצמאית, ולכן, מקור החיזוק יכול שיהיה מן העדות שהיא טעונה חיזוק לאישור מהימנות. למשל: סיוע יכול להיחשב כחיזוק שכן מדובר בתוספת ראייתית משמעותית יותר, סירוב הנאשם ליטול חלק בהליכי חקירה.

מובהר בזאת, כי התכנים המובאים דלעיל הינם כלליים ומוצגים למידע בלבד ואינם מהווים המלצה משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית. אין להסתמך על האמור בתכנים והשימוש בתכנים אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני.